ניווט מהיר בעמוד: תוכן מרכזי תפריט מרכזי   |   English العربية Русский

שאלות ותשובות

  1. מהם מאפייני הנשק הבלתי קונבנציונאלי?

    פגיעה מרחבית, השפעה לטווח ארוך, מיגון מורכב, קושי בגילוי וזיהוי, פיצוץ עמום ברוב המקרים, נתון להשפעות אקלים ותנאי שטח (גודל אזורי הסיכון תלוי במטאורולוגיה), השפעה פסיכולוגית על האוכלוסייה.
  2. מהו חומר לחימה כימי?

    חומר לחימה כימי (חל"ך) הוא סוג של חומר מסוכן שרמת הרעילות שלו גבוהה מאוד. החל"ך מיוצר במטרה לגרום נזק לאוכלוסייה הנחשפת, זאת לעומת יתר החומרים המסוכנים שסיכונם הוא תופעת לוואי בעת שימושם.

  3. כיצד ניתן לזהות אירוע חל"ך?

    צה"ל בודק בכל נפילת טיל האם הוא קונבנציונאלי או כימי באמצעות מכשירים ייעודיים. בהתאם לממצאים יפורסמו הודעות פיקוד העורף באמצעי התקשורת. הקפדה על מילוי אחר ההנחיות מצילה חיים.

  4. אילו סוגי חל"כים קיימים והאם לחל"כים יש מאפיינים כגון: צבע/ריח וכד'?

    קיימים סוגים שונים של חל"כים וניתן לסווגם ע"פ מספר פרמטרים. פרמטר אחד על פיו ניתן לסווגם הוא נדיפותם: א.חל"ך נדיף - חל"ך שמתנדף תוך מספר שעות מרגע הפיזור (בדומה למים).                                 ב.חל"ך עמיד – חל"ך יציב שעמיד למשך ימים עד שבועות (בדומה לשמן).

  5. האם לחל"כים יש מאפיינים כגון צבע / ריח וכד'?

    בדרך כלל  לחל"ך אין ריח או צבע ולא רואים אותו (לא כמו אדים או עשן).
  6. מהו חל"ך עצבים?

    חל"ך עצבים הוא חומר רעיל הפוגע בתפקוד מערכת העצבים של הגוף האחראית על תגובות, רפלקסים ושרירים. חל"ך עצבים גורם למוות בחשיפה למינון מסוים, במידה ולא מתקבל טיפול רפואי מתאים. חל"ך עצבים יכול להופיע בצורת נוזל גז או תרסיס ולחדור לגוף דרך מערכת הנשימה, העיניים, העיכול ודרך עור חשוף.

  7. מהו חל"ך כוויה?

    חומר לחימה כימי שגורם לכוויות כימיות בכל מערכות הגוף. פגיעה עיקרית – נשימה, עור ועיניים.

  8. באילו מצבי צבירה יכול להופיע חל"ך?

    חל"ך יכול להופיע במספר מצבי צבירה: גז ונוזל (תרסיס).גז - הנישא עם הרוח, פוגע בכל בעלי החיים, ומזהם עצמים עמם הוא בא במגע. ככל שגדל המרחק מנקודת הפגיעה כך נעשה הגז דליל ונמהל באוויר.                נוזל – שלוליות וטיפיות המזהמות את האזור. חל"כים יכולים לעבור ממצב צבירה אחד למשנהו, מבלי לשנות את  מהותם. המעברים הללו כרוכים בדרך כלל בחימום ובקירור.החל"כים המהווים איום על מדינת ישראל הינם במצב נוזלי ועוברים לגז לאחר הפיזור.

  9. כיצד יכול החל"ך לחדור לגוף האדם?

    חל"ך עצבים  יכול לחדור לגוף האדם דרך מערכת הנשימה, העיכול, העור והעיניים.
  10. מהו נשק קונבנציונאלי/בלתי קונבנציונאלי?

    נשק קונבנציונאלי כולל חומרי נפץ מוכרים, נשק בלתי קונבנציונאלי כולל שילוב של חומרים כימיים או ביולוגיים הפוגעים באדם.
  11. איך נראה החל"ך, ומה קורה לאחר פיצוץ טיל נושא חל"ך?

    החל"ך מופיע ומתפזר בשטח בשתי צורות:1.כנוזל- טיפות המפוזרות באזור.2. ענן גז- הנוצר מהפיצוץ ונישא עם הרוח , פוגע בכל מי שאיננו ממוגן. ככל שגדל המרחק מנקודת הפגיעה כך נעשה הגז דליל ונמהל באוויר. בנוסף קיים ענן גז קטן יותר הנוצר מאידוי מתמשך של הטיפות.לאחר הפיצוץ מגיעים כוחות הביטחון לשטח ולאחר ביצוע בדיקות גילוי וזיהוי תינתנה הוראות מתאימות לאוכלוסייה. בכל מקרה ,האזרחים חייבים להקפיד על הוראות המיגון: מסיכה וחדר אטום כהגנה מפני חדירת הגז.

  12. מהם סימני הפגיעה מחל"ך עצבים?

    1.       ראייה – התכווצות אישונים, פגיעה בראייה. הפרשות בלתי רצוניות – הזעה מוגברת, הפרשות רוק, עיניים דומעות, אי שליטה על סוגרים.רעידות והתכווצויות שרירים.בחילות, הקאות ושלשולים.לחץ בחזה, קשיי נשימה.איבוד הכרה, עוויתות ופרכוסים.
  13. מהו רדיוס אזור הסיכון בפגיעת חל"ך וכמה זמן נמשך הסיכון?

    משך הסיכון מחל"ך תלוי בסוג החומר ובמטאורולוגיה. ברדיוס של מאות מטרים יתפזרו טיפות והסיכון יחלוף רק לאחר סיום הטיהור. במרחק של מספר ק"מ שבהם חלף ענן האדים יחלוף הסיכון ברגע שהענן יחלוף. למרחק של מאות מטרים עד קילומטרים ספורים מגיע ענן אדים מתמשך. ללא טיפול, הסיכון יכול להימשך ימים עד מספר שבועות. לאחר טיהור הזיהום, הסיכון יכול להימשך מספר שעות עד ימים.
  14. מהם אזורי הסיכון באירוע כימי?

    אזור הסיכון הטיפתי - השטח שקרוב יותר לנקודת הפיצוץ, מתפזרים בו טיפות של החומר ונמצא בו ריכוז גבוה של אדי חל"ך (גז) בעיקר במורד הרוח. באזור זה הסיכון הוא גם עורי (במגע בטיפות) וגם נשימתי (בשאיפת הגז).אזור הסיכון האדי - הוא שטח שבו החומר מתפזר בצורת גז בלבד (ללא טיפות) והסיכון בו הוא נשימתי בלבד (במקום שאיננו חופף לאזור הטיפתי). חלק מהסיכון האדי מתאדה מעצמו, ולכן הפעולה העיקרית שנדרשת בו היא להתמגנות ולהמתין להנחיה לשחרור ממיגון עם חלוף הסכנה.
  15. כמה זמן ייקח לכוחות הביטחון לטפל באירוע כימי?

    אירוע כימי מטופל בשלבים רבים שמטרתם להכיל את האירוע במלואו, אשר כוללים גילוי וזיהוי החומר והכנת תוכנית לטיפול באזור הנגוע. באופן תיאורטי נאמר כי תוך כמה שעות מקרות האירוע, יתחיל תהליך פינוי.  בסיום הפינוי, ייתכן ויחל גם שלב טיהור המרחב. שלב זה יכול להימשך ימים עד שבועות.
  16. היכן התרחשו אירועי טרור עם חומרים בלתי קונבנציונאליים בעולם?

    א.טוקיו, מרץ 1995 – בחודש מרץ 1995 פיזרו חברי כת "האמת הצרופה" (אום שינריקו) גז "סרין" (גז עצבים) בתחנת הרכבת של טוקיו וגרמו למותם של 12 נוסעים ולפגיעה  באלפי אנשים נוספים.                                 ב. מעטפות האנטרקס בארה"ב- בספטמבר 2001 נתגלו מספר אנשים בארה"ב אשר חלו במחלה. אנשים אלה לא נחשפו לחיידק בעקבות מגע על בע"ח  ונראה כי גורמים המעוניינים לפגוע באוכלוסייה ולזרות בהלה ופחד, הפיצו אותו. עד כה ידוע על 22 אנשים שנחשפו לאנטרקס. 12 מהם חלו במחלה הנשימתית ומתוכם 6 נפטרו. החיידק פוזר באמצעות שליחת מעטפות נגועות, אך עד היום לא ידוע בוודאות ע"י מי, אך אחת הסברות היא שההפצה נעשתה ע"י אזרח אמריקאי שעבד בעבר במעבדות ממשלתיות לייצור נשק ביולוגי.

  17. היכן התרחשו מלחמות עם חומרים בלתי קונבנציונאליים בעולם?

    דוגמאות למלחמה בנשק לא קונבנציונאלי:א. מלחמת אירן עיראק - הפעלה מסיבית של חומרי לחימה מסוג: כוויה (חרדל), עצבים, חל"ך דמע  וחנק. התוצאה הייתה עשרות אלפי נפגעים, ומתוכם אלפי הרוגים.ב.אוגוסט 1914, מלחמת העולם הראשונה -הצרפתים הטילו רימוני גז מדמיע על הגרמנים. בתגובה- הגרמנים הפגיזו את הבריטים בצפון צרפת ובחזית הרוסית בחומרים מגרים.ג. אפריל 1914, מלחמת העולם הראשונה - הגרמנים שחררו 168 טון גז כלור לעבר הצרפתים. התוצאה: 15,000 נפגעים, ו-5,000 הרוגים. ד.1935-1936, מלחמת אתיופיה איטליה - האיטלקים הפגיזו את האתיופים בחל"ך כוויה. נפגעו אלפי אנשים, ללא כל תגובה עולמית.ה. 1944, מלחמת היפנים בסינים - התקפה על הכוחות הסינים שגרמה ל-866 הרוגים. ו.1966 1967, מלחמת מצרים- תימן - בניסיון לדכא את המלוכנים, הפציצו המצרים בחל"ך דמע וכוויה- סה"כ כ-40 התקפות כימיות. התוצאה: 1,400 הרוגים תימנים. זו הייתה הפעם הראשונה שנעשה שימוש בחל"ך ע"י הערבים.

  18. למי פונים בבקשת עזרה במקרה של אירוע בלתי קונבנציונאלי?

    כוחות סיוע והצלה יגיעו לשטח הנגוע ויתנו הנחיות לאוכלוסייה בשטח. כמו כן יועברו ההנחיות באמצעי התקשורת. הדבר החשוב ביותר, במקרה של אירוע בלתי קונבנציונאלי, הוא להישאר עם מסיכה במרחב מוגן ולבצע פעולות בהתאם להנחיות בכלי התקשורת. יחד עם זאת הציבור יוכל לפנות למוקדי המידע השונים.

  19. כיצד יש לשבת בחדר האטום בזמן התראה על התקפת חל"כ?

    יש לשבת לאורך קיר פנימי ככל שניתן, רחוק מהקיר החיצוני. אין לשבת לאורך הקיר החיצוני.
  20. איך אדע שמותר לי לצאת מהחדר האטום?

    השחרור יתבצע בשלושה שלבים:1.שחרור ראשון – כל מי שנמצא מחוץ לטווח הסיכון – ע"פ הנחייה מפורשת של פקע"ר.2.שחרור שני – כל מי שהיה בטווח הסיכון והסיכון חלף – ע"פ הנחייה מפורשת של פקע"ר.3. שחרור שלישי – שלב זה יתבצע מיד בתום 3 שעות מתחילת האירוע, יינתנו הנחיות מפורשות.  על האזרחים לצאת מהחדר האטום אחרי שלוש שעות, להישאר עם מסכות ולאוורר את הבית. צעד זה חשוב ונובע מסיבות פיזיקאליות המובילות לכך שעם הזמן, החדר צובר בתוכו ריכוזי חל"ך מסוכנים, גם אם החדר היה אטום בצורה המיטבית ולכן עדיף לצאת מהחדר ולאוורר את הבית מאשר להישאר בחדר האטום.אין להסיר ערכת מגן ללא הנחייה מפורשת של פקע"ר.

  21. מתי קיים חשש לשימוש בנשק קונבנציונאלי או בלתי קונבנציונאלי?

    קיים חשש לשימוש בנשק קונבנציונאלי ובלתי קונבנציונאלי בטרור ובמלחמה.
  22. כמה אנשים עלולים להיפגע באירוע בלתי קונבנציונאלי כימי?

    מספר הנפגעים תלוי במידה רבה באופן השימוש באמצעי המיגון, שימוש נכון באמצעי המיגון הקיימים מונע פגיעה.
  23. מהו טרור בנשק בלתי קונבנציונאלי?

    הטרור בנשק הבלתי קונבנציונאלי הוא סוג מסוים של טרור המערב מרכיב בלתי קונבנציונאלי ולפיכך עלול לפגוע בסביבה בצורה חמורה (לדוג: פגיעה במים, צמחייה, מזון, מחלות לבני אדם או לבע"ח).
  24. מהם הסיכויים לחדירת מטוסים המצוידים באב"ך?

    צה"ל ערוך לתרחישים השונים וידע לתת מענה בעת הצורך.
  25. מהו זמן השהות המקסימאלי במקלט/ מרחב מוגן אטום ללא מערכת אוורור וסינון?

    זמן השהות מוגבל למספר שעות. תקופת השהות משתנה בהתאם לגורמים הבאים: מספר האנשים השוהים בחלל נפח החלל, עומס החום בחלל  (טמפרטורה ולחות).
  26. האם תתכן חדירת גזים למקלט או לדירה דרך האסלה והכיורים?

    חדירת גזים דרך הכיורים או האמבטיה אפשרית כאשר הניקוז איננו דרך סיפון. אין אפשרות לחדירת גזים דרך האסלה מאחר וקיים בה סיפון (יש לוודא כי הסיפונים מלאים במים!).
  27. האם יש צורך לאטום מרחב מוגן תקני (ממ"ד, ממ"ק, מקלט)?

    אין צורך, במידה ומרחב מוגן הנו תקין הוא תוכנן להיות אטום. במידה וישנם ליקויים הנראים לעין, שלא תוקנו ע"י בעל מקצוע (לדוגמא דלת הממ"ד אינה אטומה, חורים בקירות וכו'), אזי יש לאטום את המרווחים הללו באמצעות סרטים דביקים והדבקת ניילונים בשעת חירום.
  28. כיצד אוטמים את פתחי האוורור?

    פותחים את הברגים של הפלנז' (מכסה הפלדה), מורידים את הפלנז', ולאחר מכן מוציאים את צינוריות שומרי המרחק (במידה ויש), מרכיבים (רוכשים אם חסר) אטם בגודל הפלנז'  (עם חורים לברגים), מחזיקים את הפלנז' וסוגרים היטב את הברגים.
  29. מי אחראי לבדוק את אטימות המקלטים הפרטיים?

    דינו של מקלט פרטי כדינו של חדר אטום ולצורך כך הוא באחריות בעל המקלט. על המקלט המשותף אחראי ועד הבית, לצורכי טיפול אטימה והכשרה לשעת הצורך בדיקת תקינות המקלט הינה פשוטה וניתנת לביצוע ע"י הדייר עפ"י הנחיות לאחזקת מקלטים.
  30. כיצד ניתן לבדוק אטימות הדלתות והחלונות במקלט?

    ישנן מס' דרכים לבדיקת אטימות המקלט:a. בדיקת אטימות הדלת נעשית ע"י סימון בגיר או בצבע מים. יש לסמן בגיר את הגומייה שמסביב לדלת לאחר מכן, יש לנעול את הדלת ושוב לפתוח. יש לבדוק אם המריחה נראית על המשקוף בצורה רצופה אם כן- משמע שהדלת אטומה. כך גם לגבי החלון.b. ניתן לבצע את הבדיקה באמצעות צבע מים אך חשוב להסיר את הצבע אם סיום הבדיקה.c. בשיטה מהירה יותר ניתן לבדוק בשעות היום אם לא חודר אור דרך החלונות והדלת, סביר להניח שהמקלט אטום.d. ככלל אופן בדיקת האטימות מוגדרים בת"י 4577 "בדיקת אטימות למקלטים ומרחבים מוגנים". בדיקה זו מתבצעת ע"י מעבדה מוסמכת וכרוכה בתשלום. מומלץ לבצע בדיקה זו לאחר תיקון כל הפגמים הגלויים לעין.
  31. האם מקלט שיש בו נזילת מים נחשב אטום?

    יש לבדוק אטימות לפי ת"י 4577 באמצעות מעבדה מאושרת. במידה והמקלט אטום ואין חדירת גז ניתן לעשות שימוש במקלט במידה ואינו מוצף.
  32. האם אפשר לבחור בחדר האמבטיה והשירותים כחדר אטום?

    אסור, בגלל חשש מהתנפצות הקרמיקות בעקבות ההדף.
  33. האם המבנה טרומי מוגן התקפת חל"כ?

    כן. במידה וקימות שקיעות או תזוזות יחסיות בין האלמנטים הטרומיים,  יש לוודא כי תפרי החיבור הפתוחים והגלויים לעין בין היחידות מכוסים ביריעות ניילון או בסרטי הדבקה.
  34. האם בית מעץ עם תקרת גבס אטום מפני חל"כ?

    לא, אך השהות בבית זה עדיפה על שהות בחוץ.
  35. כיצד ניתן להגן על מזון מפני חל"ך?

    יש לאחסנו באריזות אטומות, כגון: זכוכית, פלסטיק, פח, שקיות ניילון עבה. יש להקפיד לסגור היטב את האריזות. אריזות המזון המקוריות מגיעות בד"כ עם  אריזות ואקום אשר נותן מענה מתאים. אין להשתמש באריזות קרטון בכל  מקרה.
  36. האם המקרר משמש מקום אחסון טוב למזון?

    כן, בתנאי שהוא אטום ופועל באורח תקין.
  37. לכמה זמן יש להכין מלאי מזון חיוני?

    יש להכין מלאי מזון למספר ימים בלבד.
  38. האם אריזות קרטון המכילות דברי מזון אטומות מפני חל"ך?

    לא. מזון שאוכסן באריזות קרטון אינו ראוי לשימוש לאחר התקפת חל"ך.
  39. כיצד לנהוג במזון שהיה גלוי מחוץ לחדר האטום בהתקפת חל"ך?

    מזון זה אסור בשימוש ויש לסלקו מהבית. משרדי הממשלה ימסרו לתושבי  האזורים שנפגעו מחל"ך הנחיות מפורטות כיצד לנהוג, כולל בנושא זה.
  40. האם יכול האויב לזהם את מי השתייה של המדינה במאגרי המים, כגון הכינרת?

    מי השתייה של מדינת ישראל מצויים תחת ניטור וכל חומר מזהם יתגלה מיד.
  41. האם מזון בצידנית מוגן מפני התקפת חל"ך?

    כן,  כמו כן רצוי לעטוף את המזון בשקית ניילון טרם הכנסתו לצידנית.
  42. מהם סוגי השתייה המותרים בעת חבישת המסכה?

    מומלץ לשתות אך ורק מים בעת חבישת ערכת מגן.אלכוהול אסור לשתייה מכיוון שהוא יוצר אפקט טשטוש וערפול חושים ולכן עלול לפגוע בתגובותיו של האדם.בנוסף לכך לא מומלץ לשתות שתייה חמה ושתייה מוגזת מכיוון שחום הנוזל גורם לטעם לוואי של הגומי ועקב כך נגרמת תחושת בחילה המקשה על השהייה במסכה.
  43. האם מותר לשתות מים מהברז?

    כן, אלא אם כן ניתנה הנחייה אחרת באמצעי התקשורת.
  44. כיצד נתמגן מפני חל"ך?

    א)  מיגון אישי- ע"י חבישת ערכות המגן ומיגון ע"י ביגוד ארוך (ראה פרקים נפרדים בנושא) .ב)  מיגון קולקטיבי- שהייה בתוך מרחב מוגן (ממ"ד , ממ"ק או חדר אטום ובהתאם להנחיות התקשורת - ראה פרק נפרד בנושא).
  45. האם ערכת המגן בכלל יעילה כנגד חל"ך?

    קיים ניסיון מבצעי בעולם של שהייה בסביבות מזוהמות בחומרי לחימה כימיים, עם מסכות הדומות מבחינת המיגון למסכה הקיימת אצלנו. ברור מעל לכל ספק כי המסכה מונעת חשיפה לחומר לחימה כימי ומצילה חיים. המסנן הקיים בערכה מסוגל לספוח כמויות גדולות של חל"ך למשך כמה התקפות רצופות. חשוב לחבוש את הערכה בצורה נכונה ע"פ ההנחיות, על מנת לשמר את רמת המיגון הגבוהה ביותר.
  46. האם שימוש בשקיות ניילון יכול לעזור לשיפור המיגון האישי?

    בזמן פינוי בלבד יש לכסות כפות ידיים ורגליים בשקיות ניילון.
  47. האם מותר לנהוג כשחובשים מסיכה?

    רצוי לא, מאחר ושדה הראייה מוגבל. במקרה של אזעקה בזמן נהיגה יש לעצור בצד, לחבוש את המסכה ולנסות להגיע למחסה קרוב. במידה ואין יש להישאר ברכב, לסגור חלונות ולהאזין לכלי התקשורת.
  48. את מי יש למגן קודם, ילדים או מבוגרים?

    מבוגר שצריך לטפל  בילדים, ימגן קודם את עצמו ואח"כ את  הילדים (בדומה להנחיות שנותנים במטוסים).
  49. כיצד יש לנהוג כשילד מקיא במסכה בזמן התקפת חל"ך?

    בכל מקרה של הקאה בתוך המסכה, ללא קשר לסוג ההתקפה, יש להסיר את המסכה, לנקות אותה ומייד לאחר מכן לחבוש אותה לילד שוב.
  50. האם כדאי לעמוד במקלחת עם מים זורמים בזמן התקפת חל"ך?

    אין תועלת בשהייה תחת מים זורמים בזמן התקפת חל"ך.
  51. איך נדרש למגן ראש ושיער בזמן התקפת אב"ך?

    איסוף השיער נועד למנוע את פריצת המיגון של המסיכה. לא נדרש למגן ראש וצוואר כל עוד אנחנו בתוך חדר סגור.
  52. מה אם ילד מתנגד בכוח לחבישת הערכה?

    יש לנסות לשים את המסכה בכל מקרה על הילדים על מנת להציל את חייהם, גם אם הם מתנגדים.
  53. מה לעשות נגד האדים בעדשות המסכה?

    ישנה אפשרות להרטיב את האצבע ברוק ולמרוח על עדשות הערכה ולבדוק את האטימות.
  54. מה עושים עם בע"ח בעת התקפה?

    יש להימנע מהכנסת בעלי חיים לא ממוגנים לחדר האטום. ניתן לרכוש באופן פרטי ערכות מיגון מיוחדות לבעלי חיים.
  55. מה אעשה עם דגי הזהב שלי?

    גז החל"ך אינו חודר למים ברמה משמעותית. כל עוד הדג נשאר בתוך המים, הוא יהיה בסדר.

סרטוני הדרכה בנושא איום כימי וביולוגי