"יש להכיר במצובה באופן מיידי כיישוב צמוד גדר"

בדיון מיוחד שהתקיים בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת קרא ראש המועצה משה דוידוביץ' למקבלי ההחלטות לתקן את העוול ולכלול את הקיבוץ בהגדרה שתעניק לו את הטבת המס המקסימלית המוענקת ליישובים שעל הגבול. נציגי צה"ל וחברי הוועדה תמכו בעמדת המועצה


ועדת החוץ והביטחון  של הכנסת התכנסה היום (יום שני, 19 בנובמבר) לדיון דחוף בנושא יישובי הגדר שלאורך גבול הצפון. הדיון התקיים בעקבות בקשתם של חברי הכנסת איתן ברושי ונאוה בוקר.

בדיון הוועדה, בראשותו של ח"כ אבי דיכטר, השתתפו חברי הכנסת ברושי, אייל בן ראובן ורחל עזריה, נציגי המל"ל, צה"ל, משרד הביטחון, רשות המסים וראשי רשויות מהצפון. הסוגיות שהועלו - תיקון המרחק בהגדרה של היישובים סמוכי הגדר בגבול הצפון משני ק"מ לארבעה ק"מ והכרה במדידת המרחק של היישובים מגדר הביטחון ולא מהגבול הבין לאומי.

נציגי צה"ל שהשתתפו בדיון התייחסו לעניין מרחק היישובים מהגבול, והבהירו כי צה"ל אינו מכיר בהגדרות שנוצרו בחקיקת הכנסת המתייחסות למרחק הגבול ליישובים עד שני קילומטר, וכי על פי התפיסה הביטחונית-מקצועית, נקודת הייחוס ליישובים היא עד למרחק 4 ק"מ מהגבול. 

משה דוידוביץ', ראש המועצה הנכנס של מטה אשר, התייחס בדיון לשני יישובים במועצה אשר נפלו בית הכיסאות בהגדרות החוק הקיימות היום - מצובה, הנמצא במרחק של 1,840 ק"מ מגדר הביטחון ו-2,100 ק"מ מהגבול הבין לאומי, ולכן אינו מוכר כיישוב צמוד גדר על פי הגדרת החוק; וקיבוץ עברון, הנושק לנהריה ואינו מוכר כיישוב קו עימות בגלל מרחקו מהגבול. זאת על אף הסכנה הקיימת בצמידותו לעיר הגדולה באזור, כמו גם  הכפפתם של תושבי הקיבוץ לדרישות הביטחון המחמירות של יישובי קו עימות ללא הסיוע הכלכלי התואם.

"מצובה הוא יישוב צמוד גדר לכל דבר ועניין, לא ייתכן כי קו משורטט על מפה, שאין לא שום אחיזה בשטח, הוא שיקבע את אופן מדידת מרחק היישוב מן הגבול", אמר דוידוביץ' בדיון . "כל ההשלכות הביטחוניות והמוכנות של יישובינו נגזרים מגדר הביטחון. מדובר בסוגיה ייחודית בארץ, ועל כן יש לאשר באופן חריג ומיידי בהכנסתם לרשימת יישובים צמודי הגדר".

ראש המועצה ונציגי מטה אשר בדיון בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת

ח"כ איתן ברושי הדגיש בדבריו את השליחות של תושבי הגליל, ואמר כי "פיקוד העורף חייב לעשות סדר. זה לא קו של יחידה צבאית, שהיום הם שם ומחר לא. זה קו של חיים שגרים בו תושבים. כל מקום כזה שלא יהיו בו תושבים, יהיו בו חיילים".

יו"ר הוועדה דיכטר סיכם את הדיון ואמר: "הגבול הבן לאומי הוא מעניינם של האו"ם והמדינות. הוא לא פקטור להגדרות של יישובים ותנאים. המקום הראשון שבו אתה פוגש את האיום זה על הגדר, לא על הגבול הבינלאומי, שבינו לבין הגדר בפועל קיים 'שטח מת' רב. זה קונצנזוס בחדר הזה, ואני משוכנע שבשיחה פרטית גם אתם תגידו את זה, כי זה משהו שכל בר דעת מבין. אני מבקש מהמל"ל לפעול מול משרדי הממשלה לתיקון שיטת המדידה".

דיטר הוסיף כי "בהיעדר המושג 2-0 ק"מ בהיבט הביטחוני אין כל הצדקה שתהיה חלוקה כזו, שמובלת אך ורק משיקולים תקציביים. זה לא מתחבר לתכלית שלשמה אנו נותנים את כל ההקלות, המיגונים וההטבות. היות שזה כל כך מתבקש, אני מצפה ממשרדי הממשלה שעד תחילת דצמבר תתקבל ההחלטה הראויה על הכללת היישובים שעד ארבעה ק"מ להגדרות ההטבה. זה לא סביר שבנושא ביטחוני נכנס פרמטר שאינו ביטחוני, ולא נראה לי נכון שבדבר כה ברור נידרש לחקיקה אשר תתקן זאת, אך נעשה זאת במידת הצורך".