התחבורה במוקד: תושבי האזור נקראו לסייע במתן פתרונות

בעקבות מפגש בנושא תחבורה שיזם ראש המועצה משה דוידוביץ', צפוי לקום בקרוב צוות היגוי שיבחן את הצעות התושבים לפתרון הבעיות בכבישי הצפון. בין ההצעות שהועלו: מנהרות רכבת תת-קרקעיות לשלומי ולמעלות והגברת המעורבות בוועדות התכנון


ביום שלישי 27.6 התקיים מפגש ראשון מסוגו במועדון של מושב בצת שבו הציעו תושבי האזור הצעות ופתרונות למצוקת התחבורה בכבישי הצפון. את המפגש יזם סגן ראש המועצה, משה דוידוביץ', שמכהן גם כאחראי על תחום התחבורה באשכול גליל מערבי – גוף המאגד 12 רשויות מקומיות באזור. למפגש הגיעו כ-30 מתושבי האזור – ואכן בהחלט לא רק ממטה אשר, אלא גם משלומי, נהריה מעלות, נהריה, כפר ורדים ומעלה יוסף. גם ההרכב האנושי היה מגוון למדי וכלל מומחים לענייני תחבורה, לצד בעלי תפקידים באזור בעבר ובהווה וכמובן לא מעט תושבים מתוסכלים.

תחילה ערך דוידוביץ' סקירה לגבי מצב התחבורה בגליל המערבי – שבהחלט הבהיר עד כמה המצב באזור קשה. בעיות התחבורה מתחילות בשני כבישי האורך שעל הנייר אמורים להיות הצירים המרכזיים של התנועה מכיוון צפון לדרום (ולהפך) – כביש 4 וכביש 70 המזרחי יותר. בשני המקרים מדובר בכבישים צרים, שבחלק ניכר מהם ישנו נתיב אחד בלבד לכל כיוון. נוסף לכבישים האורך, גם מצב כבישי הרוחב – כביש 89, כביש 85 (עכו-צפת), כביש הצפון (899) ועוד.

סגן ראש המועצה משה דוידוביץ' במפגש התושבים בבצת

מיד לאחר מכן הציג סגן ראש המועצה שקף המציג את תוכניות הפיתוח וההרחבה של משרד התחבורה לכבישי האזור, ואת לוחות הזמנים המוערכים להשלמתם. לוחות הזמנים הללו לא סיפקו סיבות רבות לאופטימיות לנוכחים, שנחשפו אליהם כנראה לראשונה. כך למשל, לוח הזמנים שנקבע להרחבת כביש 4 לשני נתיבים לכל אורכו הוא עד שנת 2030, וכך גם ההרחבה הכל כך מתבקשת של כביש 89 – שמהווה את ציר הכניסה המרכזי לבית החולים בנהריה. לתוכניות אחרות – כמו הקמת כביש מהיר ליד כביש 70 – נקבע תאריך יעד רחוק עוד יותר: עד שנת 2040. 

לצפייה בשקפים המציגים את תוכניות הרחבת הכבישים באזור ובלוחות הזמנים שנקבעו להם

מעבר להצגת המצב ולהבעת התסכול משלל הבעיות כמעט בכל כביש שנסקר, הועלו במפגש גם לא מעט רעיונות שמטרתם לקדם פתרונות. דני מאיר, האיש שפתר את בעיות התנועה בצומת בצת במשך יותר משנה, אמר שלדעתו חייבים לערב את הצבא בקידום הפתרונות. "אנחנו זקוקים למקום הזה כמקום ביטחוני", אמר. "ביום שתהיה התחממות על הגבול וינועו מובילי טנקים על כביש הצפון – אף מכונית לא תוכל לצאת מהיישובים". אני בן חיים מבוסתן הגליל הציעה לקדם את הנושא מבחינה פוליטית וציבורית. "אנחנו יודעים שמבחינה פוליטית למשרד הנגב והגליל יש תקציבים – ואנחנו צריכים להגיע אליהם", אמרה.

דביר לנגר מגשר הזיו אמר שהפתרון חייב להיות אסטרטגי וארוך טווח. "כל הרחבה של כביש רק מחמירה את הבעיה ולא מקדמת את הפתרון. הפתרון הוא להוריד אנשים מהכבישים, וניתן לעשות זאת רק באמצעות הרחבת פרויקטים של הרכבת". לנגר הציג גם שתי הצעות מעשיות: הראשונה היא הקמת רכבת תת-קרקעית ממעלות לצומת אחיהוד והשנייה היא פתיחת קו תת-קרקעי נוסף מנהריה לשלומי".

לנגר ומשתתפים נוספים אמרו כי ראשי הרשויות בצפון חייבים להיות מעורבים בכל הליכי התכנון התחבורתיים באזור ולהביע את דעתם בוועדות התכנון. לדברי לנגר, אשכול גליל מערבי צריך לא רק להיות מעורב בהליכי התכנון אלא גם להיות אקטיבי עוד יותר וליצור עבור משרד התחבורה תוכנית תשתיות לאומית עבור הצפון.

בסיום המפגש אמר דוידוביץ' שהמטרה כעת היא לנוע קדימה ולהקים מתוך האנשים שהגיעו למפגש צוות מצומצם - ועדת היגוי, כהגדרתו – שידון בכל הסוגיות שהועלו ויפתח כיווני פעולה לטווח הקצר ולטווח הארוך. "אני מקווה שהאירוע הזה הוא תחילתה של דרך", סיכם.  

הכתבה המלאה מתפרסמת בעיתון "זה אשר", שיצא לאור השבוע