סרטון על הטיגריס האסיאתי:

המאבק של מטה אשר בטיגריס האסיאני:

במטה אשר מקיימים פעילות הדברה והסברה, כדי למגר את נחילי יתוש הטיגריס האסיאני. הפעילות נמשכת לכל אורך השנה וגם בעונת הגשמים, שכן דווקא בעת הזו ישנה היקוות של מוקדי מים המהווים סכנה.

מדי תחילת קיץ פונה המחלקה לאיכות הסביבה במועצה אל כל תושבי מטה אשר, בבקשה לסייע לפעילות המועצה נגד מוקדי המים העומדים, המהווים מדגרה ליתושים בכלל וליתוש הנמר האסיאני בפרט.

במסגרת כנס המיוחד שהתקיים במטה אשר הסביר ד"ר אורי שלום, מנהל אגף לחימה במזיקים במשרד להגנת הסביבה, את סכנות הטיגריס האסיאני. 

באתר המשרד להגנת הסביבה נכתב: 
יתוש הנמר האסיאתי Aedes albopictus נמצא בישראל בעיקר באזור נהריה, כברי, מצפה אבירים, חדרה, הרצליה, רמת השרון, הוד השרון, כפר סבא, אזור בן שמן, מבא מודיעים ואזור מצליח. ואולם ההבדיקות שנערכו לאחרונה התגלה הטיגריס האסיאני גם בעברון, בן עמי, סער, גשר הזיו ורגבה.


סכנת העקיצות: 

יתוש הטיגריס האסיאני ידוע בישראל כגורם למטרדי עקיצות קשים לבני אדם בעיקר בשעות היום מחוץ לבתים. בעולם הוא ידוע כמעביר גורמי מחלה.
העברת גורמי מחלה: יתוש הנמר האסיאתי מעביר מספר גורמי מחלות וביניהם קדחת הנילוס המערבי, דנגי, צ'יקונגוניה. בישראל לא ידוע על העברת מחלה על-ידי יתוש זה. 


מחלת הצ'יקונגוניה: 

מחלה נגיפית המועברת מאדם לאדם על ידי יתוש הטיגריס האסיאני ויתוש האדס המצרי. בשנים האחרונות התרחשו מספר התפרצויות של תחלואה ממחלה זו במספר מקומות בעולם ובניהם באיים באוקיאנוס ההודי, בהודו ולאחרונה, כאמור, באיטליה. 


דרכי התפשטות: 

עיקר ההתפשטות של המין בעולם היא באמצעות העברת ביצים ו/או זחלים במים שנקווים בתוך צמיגים משומשים. כך מועברות אוכלוסיות שלימות הן בים והן ביבשה ממקום למקום על ידי בני אדם הסוחרים בצמיגים משומשים. 


ביולוגיה ומחזור חיים: 

בתי הגידול הטבעיים של המין באזורים הטרופיים הם בעיקר במי גשם שנאגמים בחללים שבעצים. יתוש זה מתפתח היטב גם במכלים מעשי ידי אדם מסוגים שונים, כגון עציצים, אגרטלים וצמיגים. באזורי התפוצה החדשים של המין באמריקה ובאירופה צמיגים משומשים מהווים את בית הגידול העיקרי. הביצים מוטלות על ידי הנקבות בשולי המכלים מעל פני המים.

הביצים יכולות לעמוד בתקופות יובש ארוכות יחסית ולבקוע לאחר הרטבה וחשיפה לתנאים סביבתיים מתאימים. 


הדברה משולבת של היתוש בישראל: 

הדרך העיקרית להדביר את היתוש היא על-ידי ביצוע פעולות מניעה. רק במקרים מיוחדים נדרש יישום של חומרי הדברה. 
מניעה: הימנעות מהשקיית ייתר בגינות, ריקון מים הקיימים בתחתיות עציצים, דליים, חביות, אגרטלים, ניקוז מים עומדים ממרזבים סתומים, לחורר כל צמיג שצובר מים. בעלי פאנצ'ריות שמחזיקים צמיגים משומשים צריכים לאחסנם באופן שמונע הצטברות מים על-ידי כיסוי, קירוי או חיתוך ופינוי לאתר פסולת מסודר בהתאם לחוק. 


ניטור:
גילוי,  זיהוי ודיווח על יתושים בוגרים, יועיל למיפוי וקביעת תמונת מצב, שתשמש בסיס טוב לפעולה של כל הנוגעים בדבר. 


שימוש בחומרי הדברה:

נדרש כנגד זחלי יתושים באגרטלים שלא ניתן לרוקן מהם מים וכנגד יתושים בוגרים במקרים של נוכחות רבה מאוד שליתושים בוגרים או בעת נוכחות רבה של בוגרים בעת חשש להעברת מחלה.
התגוננות אישית: מריחת חומרים דוחי יתושים עשויה להועיל בהפחתת מספר העקיצות בעת שהיה מחוץ לבית.

בתחילת עונת היתושים 2009, עסקה המחלקה גם בהדברת יתושים רגילים. בהודעות המחלקה לתושבים נאמר בין היתר: "שינויים במזג האוויר והצטברויות מים עומדים באזורים רבים בתחום המועצה גורמים להיווצרות בתי גידול פוטנציאליים ליתושים ולדגירת יתושים"
מנהל היחידה לאיכול הסביבה, אבנר גבאי אומר: "חשוב שהתושבים יהיו מודעים לכך, שהטמפרטורה החמה של ימי הקיץ מאפשרת השלמת מחזור החיים של היתושים וכתוצאה מכך, להתרבות שלהם, עד כדי הפיכתם למטרד של ממש."

לאור זאת, מתבקשים התושבים למלא אחר ההוראות הבאות: לאתר ולטפל בכל מקור מים עומדים בבית ומסביב, לאטום ולתקן מערכות ביוב ולמנוע דליפות מים, לייבש ולנקז גגות ומקלטים, לרוקן דליים צמיגים חביות ומכלים, להכניס לבריכות נוי דגי גמבוזיה. בד בבד החלה המחלקה לאיכות הסביבה לבצע ריסוסים נגד יתושים.

תושבים היודעים על מוקדי מים עומדים ביישובם ובשטחים הפתוחים, מתבקשים לפנות אל

אחראי הדברה - ירמי משה 

בטלפון: 9879662
בנייד: 050-3794620