אמנה לאיכות הסביבה ופיתוח בר קיימא במועצה אזורית מטה אשר. מסמך מדיניות סביבתית-קהילתית


רקע

המועצה האזורית מטה אשר פועלת כגורם יוזם ומוביל לפיתוח חברת רווחה  משגשגת וצומחת, במרחב כפרי, המציע איכות חיים גבוהה ומטפח את איכות הסביבה.

מתוך הכרה בחשיבות נושא איכות הסביבה ופיתוח בר-קיימא[1]  כערך;

מתוך הכרה בהשפעתם על איכות חיי התושבים ובריאותם - כיום ובדורות הבאים;

מתוך הבנת תרומתם לשגשוג הכלכלי ולכוח המשיכה של המועצה ויישוביה לתושבים, יזמים, מוסדות ותיירים; המועצה האזורית מטה אשר, יישוביה ותושביה, גיבשו במשותף עקרונות ודפוסי פעולה לקידום איכות הסביבה
 ולפיתוח בר קיימא ומאמצים אותם כמפורט:

 

1. עקרונות מנחים להתנהלות סביבתית

נחתור במשותף – כל גורם בתחומי אחריותו:

  • להתנהלות סביבתית בת קיימא רחבה, המשלבת חשיבה סביבתית, כלכלית וחברתית בשיקולי קבלת החלטות, להבטחת איכות הסביבה כיום ובדורות הבאים;
  • לקדם את פיתוח המועצה והיישובים תוך טיפוח אופיים הכפרי, החקלאי, הטבעי והתיירותי;
  • לבסס את פעילותינו על חתירה לשיפור מתמיד, ולהבטיח את יישומה על ידי פעילויות מדידות, פיתוח מנגנוני ניטור, בקרה והערכה.
  • לפעול למעורבות רחבה של הציבור על ידי חלוקת אחריות סביבתית ומתן אפשרות השפעה לכל בעלי העניין.
     

2. תחומי ודפוסי פעולה

נפעל במשותף- כל גורם בתחום אחריותו - לקידום הנושאים הבאים:

  • תכנון סביבתי - תהליכי תכנון ופיתוח במועצה יתנהלו לאורם של העקרונות לפיתוח בר-קיימא שנקבעו בתכנית האב המאושרת של מטה אשר.
     
  • עסקים, מסחר ותעשייה - במרחב המועצה וביישובים יתקיים איזון בר קיימא בין הפעילות הכלכלית לבין איכות הסביבה ואיכות החיים תוך שמירה על משאבי הטבע והנוף.
    • גיבוש משותף של מסגרות לניהול סביבתי באזורי תעשייה מחוץ ליישובים והקמת גוף מנחה ומדריך לעסקים ותעשייה בתוך היישובים
    • מתחמי העסקים המסחר והתעשייה יהיו מטופחים, נקיים מזיהום ומטרדים מכל סוג שהוא  ובהם יוקפד על סטנדרטים סביבתיים גבוהים בדגש על בריאות הציבור.
       
  • חקלאות בת-קיימא - החקלאות היא ערך סביבתי וערך מורשת מרכזי בזהות האזורית, היום ובעתיד.
    • השטחים החקלאיים במועצה יטופחו תוך מתן תשומת לב גם לערכם הנופי והסביבתי ולממשקים עם יישובי המגורים;
    • השטחים החקלאיים במועצה יושקו במים מושבים באיכות גבוהה; 
    • דשנים וחומרי הדברה ידידותיים לסביבה ישמשו, בכמות המינימלית האפשרית, לטיפול מושכל בשטחים החקלאיים, בשטחי הנוי, במקורות המים וביישובים;
    • כמות הפסולת החקלאית תופחת;
    • גידול בעלי-חיים, כולל הטיפול בפסולת בעלי חיים, יתנהלו על בסיס מוסדר ומאורגן המתחשב בהיבטים סביבתיים.
    • נדאג למתן טיפול הולם לבעלי החיים לסוגיהם - חיות המשק, חיות מחמד, חיות הבר ובעלי חיים משוטטים.
       
  • שטחים פתוחים - לשטחים הפתוחים תפקיד מרכזי בשימור והעמקת הקשר בין האדם לטבע.
    • השטחים הפתוחים ברחבי המועצה ישומרו, ישוקמו, יטופחו, ויישמרו נקיים;
    • נשאף לרציפות השטחים הפתוחים ונקפיד על שמירת ערכי נוף, טבע, מגוון ביולוגי ומורשת;
    • השטחים הפתוחים יהיו נגישים[2] לתושבים ולמבקרים בהתאם לכושר הנשיאה[3] שלהם.
       
  • פסולת - פסולת היא תוצר בלתי נמנע של חיינו - ככל שרמת חיינו עולה כך גדלה כמות הפסולת שאנו מייצרים ולכן 'לוקחים את הפסולת בידיים'...
    • נפחית את כמות הפסולת לסוגיה במועצה ונטפל בה;
    • נשאף לרכוש מוצרים בני מיחזור ולצמצם את השימוש באריזות וחומרים שאינם נדרשים;
    • נרחיב את היקף הפרדת פסולת ומחזורה;
    • נפתח פתרונות חלופיים ויצירתיים להטמנת פסולת;
    • נבטיח את הגעת הפסולת הנותרת לסוגיה לטיפול באתר מוסדר ומאושר.
       
  • משאבי טבע - משאבי הטבע מהווים "ביטחון ציבורי" החיוני לקיומנו העתיד
    • נשמר ונטפח את משאבי הטבע (מים, אויר, קרקע) והנוף עבורנו ועבור הדורות הבאים.
  • חזות - המרחב הציבורי[4] במטה אשר יהיה מטופח ונקי ממפגעים.
  • פיקוח ואכיפה -  נגביר את האכיפה והפיקוח בהיבטים סביבתיים, תוך שיתוף תושבים, הנהגות היישובים ומגוון בעלי העניין, באחריות ובסמכות לצמצום מטרדים ומפגעים.
     
  • שיתוף פעולה אזורי - ניצור שיתופי פעולה אזוריים לטיפול וקידום נושאים סביבתיים במועצה ובאזורים הסמוכים אליה.
     
  • ידע, מודעות ופעילות - פיתוח בר קיימא הוא תהליך פרו-אקטיבי בו לתושבים ולארגונים מקומיים תפקיד כשותפים אסטרטגיים של הרשות המקומית בשלבי התכנון והיישום. התהליך מושתת על ידע סביבתי, על מודעות סביבתית ועל פעילות למען הסביבה

 

חינוך סביבתי

נושאי איכות סביבה וקיימות יהוו חלק מובנה של פעילות מערכות החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי.

מודעות ציבורית

  • הגברת מודעות הציבור הרחב לנושאי איכות סביבה וקיימות[5];
  • הגברת נכונות התושבים ובעלי עניין לפעול לקידומם של הנושאים באופן אישי ובאופן ציבורי.

מעורבות ציבור

תושבים, ארגונים ועסקים יהיו מעורבים בתהליכי קבלת החלטות ויהוו משאב לקידום איכות הסביבה ופיתוח בר קיימא.


על החתום,

  • ראש המועצה 
  • נציג הורי תלמידים
  • יו"ר ועדים מקומיים 
  • מנהלי בתי הספר
  • יו"ר אגודות חקלאיות 
  • מנהלות אזורי תעשייה (מילואות ובר-לב)
  • נציג בעלי העסקים 
  • עמותת תיירות גליל מערבי
  • נציג מועצת הנוער 
  • מתנ"ס 
  • איגוד ערים לאיכות הסביבה
  • רשות ניקוז ונחלים
  • מנהל מחלקת איכות הסביבה
  • נציגי ארגונים סביבתיים
  • יו"ר ועדת איכות הסביבה 
  • קרן קיימת לישראל
  • יו"ר הועדה החקלאית 
  • רשות הטבע והגנים
  • החברה הכלכלית 

 

 

  1. פיתוח העונה על צורכי ההווה מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם. זהו פיתוח שיכול להתקיים לאורך זמן רב ביותר באותו אופן, כיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שהוא נשען עליהם. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים טבעיים לחדש מה שנוצל.
    פיתוח כזה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לנו ישירות או בעקיפין את המשאבים הללו. זהו פיתוח מתוכנן שאינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים.
    גם במקומות אחרים שמופיעה המילה 'בר קיימא' (חקלאות בת קיימא למשל) הכוונה היא למהות, להתנהגות או לאורח חיים שיכולים להתקיים כפי שהם לאורך זמן מבלי לקרוס.
  2. נגישים במובן הרחב - פיסית , כלכלית, תודעתית וכיו"ב.
  3. כושר נשיאה = כמות המבקרים והפעילויות שיחידת שטח יכולה לשאת בפרק זמן מוגדר, מבלי שתיפגע
  4. המרחב הציבורי = השטחים הנגישים לציבור הרחב או נצפים ע"י הציבור הרחב
  5. המונח שקבעה האקדמיה ללשון כתרגום למילה Sustainability, פירושו יכולת להתקיים, לשרוד לאורך זמן ממושך, היכולת להיות בר קיימא.